מבצע קורת גג הצליח למעלה מן המשוער
יחיה חדש מתל אביב 

לראשונה ראיתי את יחיה , הוא בן 14 מהגדולים שבילדים הוא עלה מתימן. קבלה אותו משפחה דתית מפולין , וותיקה בארץ. למשפחה שלושה ילדים ושני חדרים בלבד , בכל זאת מצאו מקום לילד נוסף , יחיה בא רזה, מלוכלך,קרוע ובלוי,רחל בת השלוש התביישה לצאת איתו לרחוב.המשפחה קנתה לנער כמה חפצי לבוש, מכרים נתנו מי סוודר ומי כותונת ועד מהרה נשתנה הילד לבלי הכירו, והילדה קראה בשמחה "זה יחיה חדש מתל אביב , לא מתימן..." כיום השניים הם ידידי נפש.
יחיה הוא דתי מאוד, הוא מתפלל שלוש פעמים ליום , נכנס לבית הכנסת בשעות הפנאי וגם במיטה לםני שנתו הוא קורא בגמרא, האב בקשו לקום לתיקון חצות , כי "בלילה כששקט אלוהים מיטיב לשמוע" אולם יחיה שוכנע כי אלוהים יאזין לו גם ביום . שלחוהו לבית הספר "סיני" הוא נתחבב מאוד על חבריו לכיתה וקבל מהם במתנה שקית תפילין ושמו רקום עליה. "שולחן ערוך" ועוד.

בתימן היה כבר יחיה מלמד תינוקות וגם...שוחט (מכל פרנסותיו השתכר לירה לחודש...) הוריו חפצו להשיאו אשה, אולם יחיה התנגד."טוב שלא התחתנתה" אומרות לו עתה הילדות , אחרת אמא שלנו צריכה לקחת גם את אשתך אלינו...
עתה חזר יחיה להיות נער, הוא משחק בכדור עם הבנות, לפני פורים קיבל אקדח שעשוע... לפעמים נופלים סכסוכים בינו ובין שאר הילדים המשפחה אינה מתפעלת מזה, כידוע שילדים רבים ביניהם. בדרך כלל משתדלים לעמוד על צדו , וההורים מסבירים לבניהם כי לאורח יש לוותר. מתחילה היה שתקן ומכונס בעצמו עתה הוא בן בית , קורה לבעלת הבית "אמא" ולאביה "סבא" והולך עם המשפחה לכל ביקור, אך הוא מתגעגע להוריו , בימי השלג חרד להם , למחרת נסע למחנה ומשנוכח כי לא אירע להם רע, נרגע. זו לו השבוע השביעי בתל אביב. בתום החודשיים יחזור מלא רשמים בינתיים למד להחזיק מזלג , להשתמש בשעון , להבחין במספרים . הוא חש כי הבריא, השמין - "וטוב לי" .