עליזה נולדה בחודש סיון תרע'א לדוד-יהודה ומרים שוורץ, תשיעית בין 11 ילדיהם.
המשפחה התגוררה בפרבר פרגא של העיר ורשא ונתמכה כלכלית ע"י ר' ישראל משה אקשטיין אביה של מרים, אשר אצלו הועסק דוד יהודה בניהול חשבונות.
המשפחה הנרחבת נמנתה על חסידי גור. האם מרים נפטרה בשנת תרע'ד במלאת לעליזה שלש שנים. לאחר שהתאלמן נשא דוד-יהודה אשה שניה (ממנה נולדו לו 3 בנות). היתומות הפעוטות של המשפחה גדלו בבית הדודות ובית המשפחה שמש להם למקום לינה בלבד. עליזה נשלחה לבית הספר, אולם כאשר גדלה מעט החליטה אמה החורגת כי עדיף לחסוך את דמי הלימוד שלה ולהיעזר בה לעבודות הבית. כאשר לימודיה של עליזה נקטעו הגיע הצעה מבית הספר (אשר גילה את כישרונותיה) לוותר על שכר הלימוד ובלבד שתמשיך בלימודיה. האם החורגת התנגדה והמשיכה להעסיק אותה בעבודות הבית.
כאוטודידקטית רכשה ידע וחכמת חיים בשל קליטה מהירה, ניתוח הדברים והסקת מסקנות. בהתבגרותה הצטרפה עליזה לארגון "דת ועבודה" וזאת למורת רוחו של אביה אשר קבל עדויות על שני בניו אשר עלו לישראל ומיעטו בקיום מצוות.
את הזמן הפנוי בלתה עליזה אצל הדודות אולם היושר אשר היה טבוע בה לא אפשר לה לשקר לאביה, וכאשר היה חוקר אותה מאין הגיעה, הייתה עונה: "מן הארגון". "דת ועבודה" היה ארגון דתי ציוני וחבריו התכוננו להגשמה של עליה לישראל.
הציבור הדתי קבל מעט מאד "סרטיפיקטים" לאחר שההסתדרות הציונית אשר חלקה את מספר הסרטיפיקטים המוקצה ע"י הבריטים, הפלתה לרעה את ארגון "דת ועבודה" ואת התנועה הרביזיוניסטית בהנהגת ז'בוטינסקי. אביב של שנת 1932 הביא עמו בשורות חדשות: 'המכביה הראשונה' ו 'יריד המזרח'. חברי "דת ועבודה" החליטו לנצל את האירועים כדי להגיע כתיירים לאירועים הללו. החברים היו זקוקים לכרטיס הפלגה במחלקה נמוכה ובכוון אחד, אולם עליזה התקשתה גם בסכום זה. דודתה קריינדל אקשטיין , ציונית וכריזמטית, כנסה את כל הדודים ודרשה מהם בתוקף לגייס בדחיפות כסף לכרטיס הפלגה עבור היתומה עליזה. ואכן הכסף נאסף מיד, עליזה נשקה לאביה, הבטיחה לו שתמשיך לנהוג במסורת עליה חונכה, והצטרפה לחבורת העולים מארגון "דת ועבודה" להפלגה ארצה.
עליזה הגיע לישראל עם שמה המקורי "פריידה-רשה", עם ירידתה מן הספינה, צפה לה יעקב אחיינה ובישר לה כי בארץ ישראל עליה לשאת שם עברי, ומעתה והלאה שמה 'עליזה'. עליזה אשר הגיעה לארץ בגיל 21 כ'תיירת' ונשארה לשהות כאזרחית בלתי חוקית עם סכנת גירוש.
יחסיה של עליזה היו קרובים במיוחד עם אחיותיה אסתר ופייגה-הנה והיא בקשה מהן להשתדל לעלות לארץ, אולם אחיותיה לא הצליחו להגיע.
שלש שנים לאחר העליה (1935) נישאה עליזה ליהודה הראל (ויס באותם ימים). החופה נערכה בתל אביב בתאריך ט' כסלו, וכל סיפור אהבתם ותולדות חייהם מאז והילך הלא הם כתובים ביומנו של יהודה.