אשר ישעיהו שלמון
דברים לזיכרו של אבא
לכבוד אבא
אבא היקר,.
עברה שנה מאז ליוינוך לבית עולמים, מזועזעים עומדים אנו על קברך, נעתקי מילים, לבכות את גודל האסון, שבא עלינו בחטף. לא יחידים ובודדים היינו, בנתינת הכבוד האחרון לך. השתתפו עמנו בצערנו המון עם רב, אנשים של יום יום, של עבודה ועמל. אנשים שלסידור ענייניהם הקדשת את מיטב שנותיך. צמידותך לרעיון ולמעשה, נאמנותך ללא גבול לכל פעולותיך זכו להערכה בפי כל. אותם נושאים אנו עמנו, לכבודך ולכבודנו..
לא הספקת לצוות למשפחתך ולילדיך , לא הותירו לך זמן לכך. אולם נשארון לנו דברים שבע"פ , שכתבת אותם במעשים ובהליכות חיים של יום יום ושעה שעה. עיקרה של זו מוצה על ידי רשב"ג במסכת אבות:" על שלושה דברים העולם קיים, על האמת, על הדין ועל השלום".
במושג "אמת" הבנת את ההליכה ללא פשרות, לפי צו המצפון , הכנות והיושר האישי, במצוות שבין אדם למקום על ציווי זה לא ויתרת מעולם.
את מושג "הדין" תפסת כחובה ומסירות ללא שיעור, לכל הקשור במילוי התפקיד והייעוד, שראיתם מוטלים עליך, כאדם דתי מצאת להם סימוכין במשפט התורה
במושג "שלום" מצאת את החיוב של שמירת יחסי רעות אמיתיים לכל אדם באשר הוא. בחודשים האחרונים ליוותה אותך הרגשה מכאיבה של פגימה בדרך חייו של אהרון הכהן, שעיקרה נמסר לדורות: כאהבת שלום, רדיפת שלום ואהבת הבריותץ חשבת להקדיש זמן לתיקונות של קלקול זה אולם נבצר ממך להגשימו.
את האידיאל האמיתי של האדם מישראל , מצאת בתקוה המשיחית של "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" בדרך החיים של תורה ועבודה, של "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" קיווית להגשים אידיאל זה בעצמך ואף חינכת את בניך להגשמתו בקירבתך. כל ימיך דחית את ההפרדה המלאכותית שבין הרעיון למעשה.
בהגשמתם של ייעודים אלו נציב יד זכרון אמיתית לאמונתך ולפועלך. מה גדול האסון , נורא ואיום הוא , אין ניחומים.
ילדיך.
...לא היכרתי
לזיכרו של סבא אשר ישעיהו במלאת 50 שנה למותו סיוון תשע"ד
לא היכרתי את סבא אשר ישעיהו , אבל אני מרגישה שאני יודעת אותו , שמעתי סיפורים , חוויות ורגשות חלקם בהערצה רבה וחלקם בביקורת .מאז שנישאתי שמעתי שלו הכיר אותי וודאי הייתי אהובה.
אני רואה אותו , איש לא גבוה חזק ונחוש , איש שאינו מחייך הרבה שצער אובדן משפחתו בשואה ואי יכולתו לעזור ולהציל חרוט על פניו , איש שכל מעשיו לטובת הציבור, לטובת הכלל ולא רק לביתו. איש ישר אשר האמת נר לרגליו , כועס ואינו סולח על אלו העושים לביתם במירמה על חשבון הציבור .ובכל תפקידיו הבכירים כנציג ציבור עשה זאת תמיד בנאמנות בחוכמה ביושר ובצניעות.
אבל על הכרות אחרת אני רוצה לספר , ההיכרות שהתחילה עוד כשאנחנו היינו ילדים , סבא יהודה היה בתפקיד "שר החוץ" כמו שסבתא עליזה הגדירה אותו, הוא היה נוסע בין הכפרים והערים בין חדרה לגדרה כדי להביא הזמנות לחנות לכלי בית ומטבח שהיתה לנו בתל אביב, סבא אשר היה מרכז המשק בכפר פינס תפקיד חשוב ומקיף את הצרכים החקלאיים ואת צורכי משקי הבית וכל זאת ניהל ביד רמה. וכך בנסיעתו להפצת הסחורה הגיע סבא יהודה לכפר פינס כדי לקבל הזמנות ופגש את סבא אשר , ומכאן אני יכולה לדמיין את השיחה שהיתה ביניהם ,
סבא יהודה בין מכירת הסחורה מכר גם דברי תורה ושמח למצוא בדרכו אנשים אשר מעוניינים בסחורה זו , לעיתים נדמה שנהנה יותר למכור דברי תורה מאשר את סחורתו , וכאן אצל סבא אשר כנראה מצא אוזן קשבת ועניין . בנוסף לכך בוודאי יכלו להחליף דברים בבעיות הקשורות למצב החברה הדתית בארץ ישראל שהיו חלק ממנה מי בעיר ומי בכפר. סבא יהודה התייחס בהערכה רבה אל פועלם של החקלאים אנשי העבודה , אנשי המעשה, המפריחים את השממה ובוודאי התפתחה שיחתם גם על נושא זה. שני אנשים שיש להם חיבור חזק לאהבת הארץ ולתורת ישראל מצאו שפה משותפת. עם זאת נדמה לי שאופיים הבסיסי היה שונה , סבא אשר היה איש מעשה אחראי על ניהול הכפר ועמוס במחויבותיו לחברה אותה הוא משרת . עבודתו כמנהל ענף הלול בתנובה דרשה כמובן כישרון עסקי מחושב ובחוכמתו ומסירותו לעבודה שלא ידעה גבולות הביא לפיתוחו של הענף. ואילו סבא יהודה ,אשר בימינו הצעירים היו מגדירים אותו קצת "רחפן" , היה שקוע יותר בעולמו הרוחני ודאגתו נתונה לאופיה התרבותי – דתי של החברה בישראל ולשמירת השבת , כפי שבאה לידי ביטוי בפעולתו הרבה במסגרת משמרת שבת.
שושי שלמון
