שבת שלום לכולם!!
איזה כיף שכולכם הגעתם לכאן, לשבת, לחגוג איתי.

***

אמא אבא ואני, התלבטנו איפה ומתי לחגוג את בת המצווה,

אני יודעת שלרבים מכם, זה היה מאמץ לא קטן, להגיע עד לכאן, לכפר עציון,

אז אני רוצה לפתוח ולהסביר, למה אני שמחה  שקבענו לחגוג דווקא בכפר עציון ודווקא ביום הזה – בראש חודש ניסן.

***

הדבר העיקרי שאני מרגישה בימים האחרונים

הוא מעבר מילדות לבגרות, הבנה שמעכשיו אני בין הגדולים 

מצד אחד, אני הרבה יותר עצמאית וחופשייה, ומצד שני או בעצם... מאותו צד

יש לי אחריות על הבחירות שלי, למשל עכשיו, לקראת כיתה ז', בפעם הראשונה

אני בחרתי לאיזה בית-ספר אני אלך, ועם זאת, זו האחריות שלי להסתדר שם, לקחת את עצמי ברצינות, עד הסוף.

***

ואני לא היחידה, שעברה בחודש ניסן, מילדות לבגרות,

מחופש ילדותי -> לחירות עם אחריות, גם העם שלנו התבגר בניסן!

הוא יצא ממצרים, בה הוא עשה מה שאמרו לו,

לדרך ארוכה, בה הוא בחר בעצמו בין טוב לרע

דרך - בה הוא נדרש לקחת אחריות, על מעשיו ועל עתידו.

***

זה קרה לנו, לעם ישראל, גם במאה שנים האחרונות.

בטיול בת-המצווה, שעשיתי עם סבא ישראל וסבתא שושי,

הכרתי את שרה, שרה אהרונסון, אשה חופשייה ועצמאית

חופשייה מהשלטונות התורכים והאכזריים של אותם ימים 

וחופשייה גם ממה שחשבו השכנות והשכנים שלה בזיכרון יעקב.

כמו יונת הדואר שהיא שלחה, גם היא נתפסה

 אבל למרות המלשינים,

שרה ניצחה את הָאִימְפֶּרְיָה הָעוֹתוֹמָאנִית

השאיפה שלה לעצמאות יהודית

!הפכה למציאות

!!והיונה שוב חופשייה ! ... אנחנו כאן 

***

וזה קרה גם כאן, עם גיבורי כפר עציון.

ההפסד שלהם, שהסתיים בצורה נוראית כאן בבונקר,

הוא ניצחון. ניצחון גדול ונצחי

שבגללו אנחנו היום, לא בבונקר (!)

אלא מטיילים על אדמת גוש עציון,

 !!כעם חופשי בארצנו

***

אז הכי מתאים לי לחגוג איתכם את החירות והאחריות האישית שלי

במקום בו גיבורי כפר עציון גילו אחריות ובחרו בחירות.

הם לימדו אותי במותם, שטוב לחיות בעד חירותנו!

***

טוב...אז אחרי שכולנו מסכימים למה אנחנו דווקא כאן – בכפר עציון

ודווקא היום - בראש חודש ניסן, נראה לי... שאפשר להתחיל את הדרשה...

***

אז הדרשה שלי תהיה, על תופעת טבע ושמה טליה

לא... אני לא עפה על עצמי...אני מתכוונת ברצינות להסביר על הטל, טל-יה,

הטל שיורד אלינו מה' להסביר למה טל הוא ברכה מיוחדת,

ולמה הוא מאוד קשור אליי ולבת-מצווה.

 

   כמו שבטח ראיתם בהזמנה שלי,

גם בגוגל של דוד המלך...
הטל שיורד בחרמון הרחוק יוצא התוצאה הראשונה

כשחיפשו מהי הברכה שמגיעה עד ירושלים:

" כטל חרמון, שיורד על הררי ציון  כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם"

***
אז מה זה טל ? איך הוא נוצר ? ולמה הוא כ"כ חשוב ?!טל הוא לחלוחית של מים, שנוצרת באוויר שלנו כאן.

הוא לא בא, כמו הגשם, מעננים רחוקים שנוצרים מעל האוקיאנוסים.

האויר שלנו כאן מכיל אדי מים, לכן יש לחות נקודת-הטל, היא הטמפרטורה

בה האוויר מתחיל לפרוק את אדי המים ולהרוות בטל את הצומח, החי והדומם שבעולמנו.

***

ולמה זה מיוחד? כי בדרך כלל, אנחנו מתייחסים לגשם

כדבר המרכזי, שמסמל את ברכת ה' ולטל אנחנו לא כל כך מתייחסים.

אבל לטל יש דברים מאוד מיוחדים, שאין בגשם. בגשם אנחנו מתברכים רק

כשאנחנו הולכים בדרך ישר וכשאנחנו מקלקלים את דרכינו, השפע נסגר:

"אם בחוקותי תלכו...ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו".

או כמו שאנחנו אומרים בקריאת שמע
"והיה אם שמוע תשמעו...ונתתי מטר ארצכם בעיתו יורה ומלקוש...".

 כלומר, אם נתנהג כחברה טובה ונקיים את החובות המוסריות שלנו,

אז ירד גשם, שיצמיח את התבואה ויביא רווחה לכולנו,

ואם לא, אז לא. אז תהיה בצורת.

אבל טל לעומת זאת, לא נעצר לעולם! כלומר מתן הטל, לא תלוי במעשים שלנו.

אפילו אליהו הנביא שהזהיר שהוא יעצור את הטל ואת המטר,

הצליח לעצור רק את המטר.

***

אם כן, הטל הוא פנימי (נמצא כאן באויר שלנו) ונצחי (יורד תמיד). 

כלומר הטל מבטא את ברכת ה' שנובעת מֵהַקֶּשֶׁר הַקָּבוּעַ שֶׁלָּנוּ לקב"ה

קשר תמידי וללא תנאי.הוא יורד בחורף ובקיץ,

בניגוד לגשם הוא תמיד לברכה,מרווה את האדמה, בלי הרעש והצלצולים של הרעמים.

***

לכן, כשדוד המלך רוצה לתאר כמה טוב ונעים, שבת של אחים יחד,

כמו שאנחנו יושבים כאן עכשיו,הוא מדמה זאת לטל

כי הטל יורד בגלל 'קשר הדם',בגלל הברית שיש לנו עם מוריד הטל.

הוא משרה את טובו הנעים על שני האחים חרמון וציון  

הסמוכים על שולחן מבורך אחד***

ועדיין...זה לא לגמרי מובן.. וצריך לשאול –

כל זה טוב ויפה, או טוב ונעים, כמו שאומר משורר תהלים

אבל עדיין, הדימוי שלו ושל הנביאים לטל - נשמע קצת מוגזם!

בסופו של דבר טל לא מספיק, בשביל החיים שלנו

אי אפשר לשתות טל, להשקות את השדות בטל,או לכבס כביסה בטל.

היה צריך לדמות את ברכת ה' לגשם,שבלעדיו באמת לא יכולנו להתקיים ??

​

והנה אנחנו רואים

• שמשה רבנו משווה בין הגשם והטל " יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי "

• שהנביא ישעיהו מדמה את יחס הקב"ה לישראל,
  דווקא לטל: "אהיה כטל לישראל, יפרח כשושנה"

 

• וגם שלמה המלך שמתאר לנו בשיר האהבה

של ה' אלינו, שיר השירים,את הרגע אולי הכי דרמטי,

שבו הדוד דופק בדלת של בית הרעיה

ואומר לה "פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי"

הוא מנמק זאת במילים: "שראשי נמלא טל"...

 

אז למה דווקא טל ? למה יותר מגשם ?***

את התשובה, את הסוד של הטל אפשר לגלות, אם נדלג קצת לעתיד,

לתחיית המתים, הזמן בו המתים יקומו לתחייה,והחיים לא ימותו יותר.

 

השינוי  הבלתי-נתפס הזה

יקרה..., נחשו...נכון - דרך הטל כמו שאומר הנביא ישעיהו

" יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר"

איך? "כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ"

 

טל הוא שיקוי-הפלא !

טל הוא זריקה אותה מזריק לנו הקב"ה,

זריקה עם חלקיקים מהחומר של 'צלם אלוהים'

שממנו עשויים החיים שלנו.

 

הגשם נותן לנו את האוכל. את הגוף.

נכון, חייבים גשם בשביל לשרוד, אבל זה לא מספיק.

הטל נותן לנו את הנשמה.

בגלל זה כתוב על משה רבנו, שבגיל 120 "לא נס ליחו"

הוא היה 'לח' - היו בו כוחות חיים בדיוק כמו לאדם צעיר.

 

ארץ בלי לחלוחית של שמים, גוף בלי טל, בלי חיות, הוא גוף מת!

לכן הקב"ה הוא כטל לישראל, הוא המחייה אותנו,

לכן התורה מרעיפה עלינו כל טוב, אבל היא גם טל הנוזל בעורקינו,

ולכן האהבה העמוקה של הדוד לרעיה הרגע של הגאולה, של חידוש הקשר

הוא הרגע בו, הטל עולה על גדותיו" שראשי נמלא טל".

ולכן...הזמן הכי מתאים לתיקון הטל הוא חג החירות, חג האביב.

בחג ובעונה הזו אנו משתחררים מכל הכבלים החיצוניים,

מכל הדברים המעיקים שהחורף גוזר עלינו,

ואנחנו מרגישים יותר את הטל את טל-יה, החומר ממנו אנו עשויים

ויכולים לגאול אותו להביא אותו לידי ביטוי להוציא לפועל

את כל הרצונות היפים והגבוהים שלנו

את כל החכמה והיצירה את כל הקדושה.

 

זה זמן מצוין לבת-מצוה,

לגיל שמתחיל את האביב

של החירות האישית, של שפע הטל

בטח, אם לבת מצוה קוראים טליה...

***

ואיך יודעים שבא אביב

מסתכלים סביב סביב...

כי טל כמו שאמרנו לא בא מהים

גם טליה לא באה מהים...

אז זו הזדמנות מצוינת בשבילי

להסתכל סביבי

לראות את כל הברכה שזכיתי לה, ברוך ה'

ולהודות עליה לה' ולכם:

 

אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה –

סבא ישראל וסבתא שושנה-שושי

כשמן הטוב על הזקן...,

אבל טוב שם משמן טוב

סבא שמי וסבתא עפרה

 

הדודים והדודות שלנו

דודה מרים, דודה קלומירה

מרגלית, מלכה וגאולה

דוד שי

 

כל הבני דודים והבנות דודות

שהם כמו אחים ואחיות שלי

מהמשפחות של ישעיהו ולימור, מיכאל ומלי,

יוני ורננה, אלעד ושלומית

 

וכמובן... אבא ואמא

והאחים והאחיות החמודים שלי

הדר, יהודה, כנה, אברהם ומתניה

אני מאוד מאוד מודה לכולכם על הכל

ומתפללת ביום הזה

שכל הטל הזה לא ייפסק לעולם

 

תודה רבה לכולכם!

ושבת שלום!!

.