יהושפט אחי היקר

חזרתי משם , מורשא, לפני כשבועיים 
ורציתי לשתף אתכם מעט , ממה שהיה. 
אומנם אחרי המלחמה וורשא חרבה, 
ובוודאי מפרגא לא נשארה ולו גם מזכרת קטנה 
בכל זאת היה שם איזה שהוא חיבור לעבר. 
הצלחתי לגעת במעט ביהדות שהיתה שם לפני סופה המר. 
להרגיש באווירה שלפני הטרגדיה הנוראה , 
ולדעת שהיו שם חיים של משפחה שמחה 
ראיתי – קצת בדמיוני - את החצר המשותפת 
ואת כל המשפחה שגרה סביב 
את בית הכנסת ובית המדרש 
ואת החדר ההומה תמיד. 
כך בין וורשא לפרגא , כשוויסלה ביניהם 
חלמו הורינו איך יראה המשך חייהם 


אחי היקר, 
חזרתי משם , למשפחה, 
למשפחה שלי , ולמשפחה הרחבה 
ואני מרגישה שאת החלום של המשפחה ששם נגדע 
אנחנו ממלאים בירושלים הבנויה.
חיים של אושר ושמחה , חיים של חסד ואהבת התורה. 
חיים של עשייה , של לימוד ובניה. 
ומאז שהלך לעולמו דור המלחמה 
הרי מכבר מינינו אותך כראש המשפחה. 

ואתה כמו יין ישן שמשתבח עם הזמן 
מוסיף תורה ודעת , וקונה חוכמה כל השנים 
עם נפש כזאת לעולם לא תזקין 
עם נשמה שרואה בכל רע את החלק הטוב 
לעולם לעולם לא תחדל לאהוב 
אשה, ילדים , נכדים ונינים 
וכל אשר עליהם מצטרפים 
והנשמות הקטנות החיות סביבך כקשת 
הם אשר ימלאו את נפשך הרוגשת 
עולם שלם של אנשים 
יצבעו את חייך תמיד בצבעים עליזים 


לך לא צריך לאחל 
שתדע לנצל כל רגע שעובר 
אולי נאחל לך להאיט את הקצב 
לא חייבים לתקן את כל הקילקולים 
ניתן להשאיר משהו לאחרים 
מותר גם לנוח על זרי דפנה 
ולא לבדוק כל הזמן במה התקדמנו ומה השתנה 
אומנם גדלת בשנה 
אך מה שלא הספקת תשלים בשנה הקרובה 
ניסית והצלחת את העולם קצת לשנות 
וקצת נשאיר לדור הבא להשלים עוד משימות. 

שם בפולין 
ביער ,בבית הקברות, באוהל של ר' אלימלך מליזנסק 
שרנו את הניגון. 
"דע לך שכל רועה ורועה 
יש לו ניגון מיוחד משלו..." 

לפי העשבים ולפי המקום ששם הוא רועה. 
ולכל עשב ועשב יש לו שירה משלו.. 
ומשירת העשבים נעשה הניגון של הרועה 
וע"י שהרועה יודע את הניגון , הוא הנותן כח בעשבים 


אתה אחי, רועה יקר 
שתזכה לנגן את הניגון המיוחד שלך 
לפי העשבים ולפי המקום ששם אתה רועה. 
מתוך הכוחות שבך , 
להעניק לכל בני ביתך. 
יאר ה' פניו אליך 
ויתמלאו כל משאלותיך 

מאחלת באהבה אחותך. 
שושי.