יוני בן יקר

נדמה לי שיש לנו קשר מיוחד.

כולם נשא הרוח , הלכו מי לישיבה , מי לצבא ומי לשרות לאומי

ונשארנו אנחנו עם בן צעיר וכלבלב קטן.

מגיל צעיר היית ילד מיוחד , היית ממש קטן ורצית  לצייר רק על נייר לבן נקי ולא על נייר צהבהב , קראו לו נייר עיתון.

שלחתי אותך לחנות של סמי וסוסו לקנות נייר לבן , הם לא רצו למכור לך , כי זה לא נייר שילדים מציירים עליו , כתרגיל ראשון – עמדתי על כך שתלך לבד לחנות ותדרוש נייר לבן. היה קשה אבל...הצלחת!!

היית ילד קטן גופנית אבל אישיות בולטת , תמיד נאספו סביבך ילדים גם לקבל ממך ציורים וגם להנות מחוש ההומור שלך, שהתפתח בהמשך לדיונים פילוסופיים.

בגן , הילדים עמדו בתור כדי שתצייר להם , כשבאתי לאספת הורים, פנו אלי מספר הורים "את אמא של יוני?" אנחנו שומרים בבית את הציורים שלו"  .

אבל לא תמיד היה קל , חשבנו שיש לפתח את כשרון הציור שלך ,והמקום המכובד ביותר הרי הוא מוזאון תל אביב. נקראנו לבדיקת כישרון הציור שלך, קבוצת ילדים ישבה סביב שולחן גדול ועל השולחן היו מונחים מספר עצמים אותם התבקשתם לצייר. כל הילדים ציירו בשמחה חלקם בכשרון ואחרים בשרבוט קל , אתה ישבת ולא הצלחת להעביר ולו קו אחר. לא היית מסוגל לצייר מה שמכתיבים לך , כל ה"אומנים החכמים" של המוזיאון , לא היו מוכנים לקבל טיעון כזה , עזבנו...ולא חזרנו . בבית , רצית לראות רק סרטים ללא  דיבוב וללא תרגום , מה שבדיעבד תרם לך לרכישת אנגלית טובה מאד , ואז... מצאנו את החוג לאנימציה לילדים בסינימטק , ושם פרחת , הסרט הראשון שעשית היה על ניוטון והתפוח , ובהקרנה של עבודות התלמידים הבוגרים , הוקרן גם הסרט הראשון שלך.

בית הספר  התיכון – ממש לא בשבילך , שם לומדים הרבה מקצועות , אבל אף מקצוע לא מתחום התעניינותך , ואתה צריך את הזמן שלך לעשות את הדברים שאתה אוהב – כלומר לצייר . בחטיבת הביניים נלחמתי עבורך ולפחות פעם בשבוע יצאת מוקדם מבית הספר כדי לאפשר לך זמן פנוי .בטכנולוגי – היה יותר מסובך , פניתי ליועצת , ניסיתי להסביר לה את הצרכים המיוחדים שלך , אבל יצאתי ממנה בדמעות , לטענתה , כנראה רשמנו אותך לבית הספר הלא נכון ....

אגב, לפני הרישום התלבטנו אם לרשום אותך לבית הספר לאומנויות תלמה ילין , מנהל בית הספר היה אדם דתי , אבל הגענו למסקנה שהאווירה לא תתאים לך .

בסופו של דבר סיימת את הטכנולוגי בהצלחה , כאשר סוכם בינינו שציונים בינוניים מספקים אותנו ואותך והעיקר .... שתהיה מאושר.

היית לחוץ ומודאג תמיד , אבל אז בא לעזרתנו יוני שור זכור לטוב. כל שבוע נסענו יחד לרמת השרון לפגישה עם יוני שור , חיכיתי לך שעה וחצי לסיום הפגישה , אהבת מאד את המפגשים עם יוני , בזכותנו הוא הרחיב את ביתו ובנה קומה נוספת...

גם אני ואבא נפגשנו אחת לתקופה עם יוני לשמוע דיווח עליך , לנו זה לא הועיל , כי אחרי דווח קצר התחלנו לבדוק מי משנינו "אשם" , אם היינו ממשיכים , היינו צריכים גם אנחנו ללכת לטיפול זוגי , אז ויתרנו.

אבל זכור לי מפגש אחד עם יוני שור, שבו היה דיון על הרגישות וההתחשבות שיש בך יוני שלנו , וחשבתי שאולי זה לא נכון שאנחנו מנסים לגרום לילד להיות פחות מתחשב ויותר לוחמני ראיתי בזה משהו שאולי מקלקל תכונה טובה שיש בך. ואז יוני שור נתן לי דוגמא , יוני ילמד נהיגה , הוא יגיע לצומת , אם הוא לא ישתנה – הוא לא יצליח לעבור את הצומת.

אז, עברת יוני , הרבה צמתים בחיים למדת , עבדת , בנית משפחה ועשית את כל זה בהצלחה רבה , בזכותך. אני מאחלת לך המון הצלחה בהמשך דרכך. אוהבת אותך מאד.

אמא