סבתא לאה שלמון נולדה בעיר באדן ליד וינה, בשנת 1915 ועלתה ארצה ב-1935, במסגרת קבוצת נוער ממרכז אירופה שהשתייכה ל"השומר הדתי".
חמש צעירות מהקבוצה נשלחו כקבוצת עבודה לעבוד בפרדסי כפר יעבץ. שם הכירה את סבא אשר ונישאה לו בשנת תרצ"ח (1938) , לאחר הנישואין היא נשארה בכפר יעבץ בעוד שהחברותיה עלו להתיישבות בעמק בית שאן לקיבוצים טירת צבי ושדה אליהו.
סבא אשר היה אחראי על הבטחון בישוב הקטן ומנהל הפרדסים של משפחת שכטרמן. קבוצה קטנה של כעשרים וחמישה בחורים ובחורות נאחזו בעקשנות בנקודה המבודדת, שהיתה תחת מצור של יישובים ערביים גדולים כמו קלנסואה, בתקופת המאורעות של שנות ה-30 . המושב כפר יעבץ פוזר ב-1940 בהחלטת מוסדות ההתיישבות הלאומיים בגלל מיעוט הקרקעות היהודיות באיזור. 
סבתא וסבא הגיעו לכפר פינס בשנת תש"ב (1942) בעצם ימי המלחמה , וסבא אשר התמנה למרכז המושב. במשך שנים הוביל את שיקום המושב שהיה בקשיים כלכליים מאז הקמתו. כפר פינס הפד בהנהגתו של סבא אשר להיות אחד ממושבי הדגל של ההתיישבות הדתית, מבודד יחסית מגושי התיישבות דתיים אחרים.
עם סיום המלחמה התגייס המושב לקליטת נוער עולה, רדוף שואה, כאשר סבא וסבתא עומדים בראש המאמץ. הם עצמם איבדו בשואה את רוב משפחתם, מה שהוסיף למאמצי הקליטה מחוייבות מיוחדת. הם גם הכניסו לביתם הקטן שני בני נוער פליטי שואה, כשהם מצופפים את עצמם ושלושת ילדיהם בחדר אחד. בתקופת מלחמת העצמאות היה סבא אשר נוסע יום יום לתל אביב או חיפה לטפל בענייני המושב, כאשר הדרכים היו עדיין תחת איום של ירי מצד ערבים שהתגוררו סמוך לכבישים אלו טרם שחרורם. 
עם תום מלחמת השחרור הגיעו ימי צנע ומסתננים , כפר פינס הוטרדה רבות ע"י מסתננים שהגיעו מכיוון ואדי ערה והמשולש. לילות לא מועטים עברו בחוסר שינה כאשר יריות היו פולחות את הכפר בשעות הלילה , יריות של מסתננים מתנכלים. 
סבתא לאה היה מעורה בענייני הכפר וכולה נתונה לאנשי המקום ובעיותיהם, גם כשסבא אשר עבר לעבוד בהנהלת תנובה כנציג ההתיישבות הדתית והגיע הביתה פעם או פעמים בשבוע , היא המשיכה בניהול המשק ובגידול הילדים.
בשנת תשכ"ד נפטר סבא אשר בחטף בטרם עת , סבתא סרבה לעזוב את המושב ולהצטרף לילדיה והמשיכה את חייה בו כאלמנה במשך שלושים ושמונה שנים.
סבתא לאה היתה חלוצה בארץ ישראל ומזוהה כל ימיה עם ההתיישבות הדתית ותנועת הפועל המזרחי. היתה בעלת השקפות פוליטיות וחברתיות מתונות. סרבה להטלטל בעקבות אירועי הזמן ועמדה על משמר ערכיה וערכי התנועה הראשוניים.
בכ"ב אדר ב' (2.3.2005) הלכה לעולמה והובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בכפר פינס, שם נקברה לצד בעלה סבא אשר ישעיהו.