המלך הוא אחאב, אולי המלך החשוב ביותר בתולדות ממלכת ישראל . הוא חי לפני בערך 2800 שנה ועיר הבירה שלו הייתה העיר שומרון ליד קדומים שבה גרתי. אשתו איזבל הייתה הבת של מלך צידון והיא הכניסה לארץ עבודה זרה של אלים כמו הבעל והאשירה. השיחה שבחידה רומזת לסיפור שבו מלך ארם – בן הדד - דורש מאחאב להיכנע לו ואחאב שנמצא במצב קשה באותו זמן מסכים לתת לו את כל אוצרותיו. אבל מלך ארם דורש ממנו את "מחמד עיניו" ולזה אחאב מסרב, ויוצא למלחמה מסוכנת מאוד וגם מנצח. חז"ל מסבירים שמחמד עיניו היה ספר התורה שלפי הנאמר בחומש דברים צריך תמיד להיות בידי מלך ישראל. זה מאוד מתמיה כיוון שידוע לנו שאחאב היה עובד עבודה זרה ועשה הרע בעיני ה' למה הוא מוכן להיכנס למלחמת התאבדות מול ארם בשביל להגן על ספר התורה??!! התשובה היא שלאחאב היה חשוב מאוד הכבוד הלאומי. כמו שהיום אנחנו יודעים שיכול להיות מנהיג שלא שומר תורה ומצוות אבל עם ישראל חשוב לו ואם יגידו לו לבזות את קודשי ישראל הוא יתנגד בתוקף מבחינת הכבוד הלאומי כך היה אחאב וחז"ל שתיארו לנו את דמותו של אחאב ידעו מאוד להעריך את התכונה הזו.